עורך דין גירושין ⚖

עורך דין גירושין מייצג בבית המשפט לענייני משפחה פעמים לא מעטות בתביעה נזיקית לפסיקת פיצויים בשל היות אחד מבני הזוג "סרבן גט", במסגרת תביעת גירושין.

על עורך דין גירושין לבחון ברמה המשפטית האם התביעה הנ"ל מקבילה לדיני נזיקין ודיני החוזים או שדינים אלה נחלשים כאשר מדובר ב"חוזה משפחתי" – עם דרישת תום הלב מוגברת.

עורך דין גירושין שהינו מנוסה ומיומן, יטען בבית המשפט לענייני משפחה כי, מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או ביהמ"ש לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתמשך ומחייב גם לאחר גירושין, וענינו בכל תחום בו יכול להתרחש סכסוך משפחתי ובכלל זאת מחלוקת על סידורו של גט.

על מנת שיחוב אדם בפיצוי בשל סרוב ליתן גט, בין בשל הפרת החוזה המשפחתי ובין בעוולה שמקורה בדיני הנזיקין, אין בית הדין הדתי צריך לחייב את המסרב במתן או בקבלת הגט. די בהמלצה להתגרש או אפילו במסקנה כי אין סיכוי לשלום בית.

על עורך דין גירושין להוסיף ולטעון בבית המשפט כי, סרבנות גט היא הפרה של זכות יסוד המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו – היא פוגעת באוטונומיה של האיש ובחירותו. לחלוקת רכוש בין בני זוג אין, ולא צריך להיות, קשר לביצוע הגט או למתן הסכמה להתגרש, על אחת כמה וכמה כאשר התביעה הרכושית מתנהלת בפני ערכאה אחת (ביהמ"ש למשל), ונושא הגירושין נדון בפני ערכאה אחרת (בי"ד דתי).

המועד ממנו מונים את הסרבנות הנ"ל הוא למעשה תלוי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין תוחמים אותו ליום בו פסק בית הדין דבר חיוב או המלצה ליתן גט, אלא, בוחנים מהו המועד בו נדרש אדם להסכים לסיומו הפורמלי של הקשר וסרובו לא היה תם לב, סביר או זהיר דיו. כל עוד קיימת דרישה ולו פורמאלית לסידור הגט, נדרש הסרבן לטעם ממשי והוגן לסירובו.

במקרה שבו אין מדובר במניעים לגיטימיים, אלא מדובר בפשטות ב"סחר בגט", ( מניע שבנקם, הנובע משנאה יוקדת כלפי בן הזוג וכן מניעים כספיים טהורים), התנהגות שכזו אינה הוגנת, אינה תמת לב ואינה הגונה.

כאשר בן זוג מונע מבן הזוג השני שלא לצורך ועל פי זמן ארוך בהרבה מן הדרוש, את עצם הזכות שלא להיות נשוי/ אה לו/ה ובכך מתקיים קשר סיבתי ברור בין מניעת הגט ואבדן חירותו של הצד הנפגע. ודי בכך לראות "בסרבן הגט" גם בבחינת מי שהפר הפרה יסודית את כללי ההסכם ליחסי משפחה אשר שרר בין הצדדים.

שאלת הפיצוי: עם הזמן תחמה פסיקת בתי המשפט, טווח פיצוי אשר נע בין סך 2,000 ₪ לכל חודש סירוב ועד 60,000 ₪ לשנה, כל מקרה ונסיבותיו כאשר בין היתר נשקלים: המניע לסרבנות (האם מדובר בזדון?); האם קיים אשם תורם לתובע; משך הזמן שחלף, ההתמדה בסרבנות.