כיצד מגישים תביעת אבהות
ערן דוידי, עורך דין, נוטריון ומגשר לענייני משפחה, גירושין ירושות וצוואות
תביעת אבהות מהווה סוגיה אזרחית טהורה, אשר נתונה לסמכותו של בית-המשפט האזרחי. עניין זה אינו מענייני המעמד האישי שנמסרו לסמכות השיפוט של הערכאות הדתיות ואשר מנויים בסימן 51 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922.
בית-הדין הרבני אף לא יוכל לקנות סמכות לדון בתביעת אבהות מכוח הסכמת בעלי-הדין בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. עם זאת, חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 מונע עריכת בדיקות אבהות בהיעדר צו של בית-משפט.
המשפט העברי, אשר דיני אבהות וממזרות שזורים בו, ממשיך להשפיע על הדין האזרחי, כך שקיים חשש להכרזתו של הקטין ממזר.
מכאן כי על בית-המשפט, בבואו להורות על ביצוע בדיקת רקמות, ( בדיקת אבהות ) להניח מול עיניו את טובת הקטין, ובכלל זה האינטרס שלא להביא לכלל ממזורו של אדם; אינטרסים שנוגעים לקטין לבדו, כגון אינטרסים פסיכולוגיים, חומריים, רפואיים וכדומה; ואינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, שאינו מתנהל במנותק מהסביבה בה הוא חי, כגון אינטרסים של שוויון, האינטרס לגילוי האמת ועוד. בנוסף קיימים גם גורמים נוספים: התמורות החברתיות שהתחוללו וממשיכות להתחולל בארץ ובעולם בשנים האחרונות; הצורך להציע פתרונות ולבצע "התאמות" במקרים שבהם מתרחש "מפגש" של ההלכה עם החיים; והתנהלות בתי-הדין הרבניים.
על-פי ההלכה היהודית, ממזר הוא מי שנולד לאיש ואישה יהודיים, שחיי האישות ביניהם הם בבחינת ערווה מן התורה, חייבי כריתות או מיתה. טעות נפוצה היא לסבור שממזר הוא רק מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. זהו רק מקרה פרטי אחד של הממזרות.
נישואי ממזר אסורים לבן או לבת ישראל והאיסור על החיתון נמשך גם לגבי ילדי ממזרים, עד דור עשירי. הרציונל מאחורי האיסור הוא הרצון להרתיע ולמנוע את התופעה של "גילוי עריות", לשמור על קדושת חיי המשפחה ותא הנישואין.
המגמה בהלכה היהודית היא לצמצם, ככל האפשר, מצבים שבהם יוכרז ילד ממזר. כך, מבחני האבהות הרגילים, התקפים במקרה של ולד מהפנויה, הוחמרו במקרה של ולד שנולד לאשת איש כתוצאה מקיום יחסי אישות עם מי שאינו בעלה. במקרה של זוג נשוי כהלכה נקבע היחס בין אב לבנו ב"דין רוב", היינו על סמך ההנחה ש"רוב בעילות אחר הבעל", או ב"דין חזקה", על סמך החזקה שהוא אביו. החזקה מכשירה את הילד. היא הופכת אותו בנו החוקי של בעל האם והוא לא יוכרז כממזר.
בדיקת רקמות, ( בדיקת אבהות ) כמבחן גנטי, היא ראיה עצמאית ואובייקטיבית במסגרת תביעת אבהות, להוכחת האבהות, מקום שזו שנויה במחלוקת. מדובר באבהות גנטית, להבדיל מן המושג של אבהות חברתית (פסיכולוגית), שמתייחס למי שנוטל על עצמו תפקידיו של אב בפועל ביחס לילד. פיתוחה של בדיקת סיווג הרקמות שיפר משמעותית את דרכי הוכחת האבהות ואת רמת הדיוק של ההוכחה, והוביל עם השנים את בתי-המשפט להסתמך יותר ויותר על מימצאי הבדיקה לצורך קביעת אבהות או שלילתה. בדיקת סיווג הרקמות מסתמכת על זיהוי גנטי של הרקמות ומתבצעת על-ידי לקיחת דגימות דם מהצדדים המעורבים: ההורים הנטענים והצאצא.
אין אפשרות לאכוף על בעל-דין להיבדק בבדיקת סיווג הרקמות, ואולם ניתן להסיק מסקנות מסירובו של נתבע להיבדק ותוצאת הבדיקה עשויה להוות ראיה מכרעת ולא רק סיוע. הבדיקה הפכה לחלק מן הידיעה השיפוטית, עד כי אין היא טעונה עוד טיעון והוכחה.
מאחר שבדיקת האבהות עלולה לגרור אחריה את המסקנה שיש להטיל בקטין כתם ממזרות, קבעה הפסיקה כי הכלל הוא שאין להיזקק לבדיקת סיווג הרקמות ויש למנוע מהצדדים את עריכתה. אולם אין מדובר בכלל נחרץ וברבות השנים ריכך בית-המשפט את גישתו, בהליך תביעת אבהות, בפוסקו כי ייתכנו מקרים חריגים שבהם יהא בעריכת בדיקת הרקמות, ( בדיקת אבהות ) משום טובת הקטין, ובלבד שההחלטה לקיומה של בדיקה זו תתקבל לאחר שיקול-דעת וזהירות מרובים, כמתחייב מחומרת העניין מבחינת טובתו של הקטין.
החשיבות והמשקל שנותנת כיום מגמת בתי-המשפט לידיעת האמת העובדתית ביחס לזהות האב הגנטי, כחלק בלתי נפרד מטובת הקטין, ראוי שישפיעו גם על נכונות בתי-המשפט להעניק צו לעריכת בדיקת רקמות, אפילו במקרים שבהם מדובר בצאצא שנולד לאישה נשואה כתוצאה מקיום יחסי אישות עם מי שאינו בעלה, ובמצבים שבהם קיים חשש לממזרות. החשש מפני ההיבט החברתי של "כתם" הממזרות, על רקע השינויים החברתיים שחלו בישראל, הולך וקהה. כמו כן, אם בעבר מילא אינטרס אי-הממזור לבדו תוכן את עקרון טובת הילד במקרים כאלה, הרי שהיום מוכרים ועומדים – בעקבות ההתפתחות החברתית, התפתחות המחקר והמדע, העמקה בנושאי פסיכולוגיה ורפואה ובנושאים מקבילים של אימוץ ילדים והזרעה מלאכותית – אינטרסים רבים אחרים, שמשרתים גם הם את טובת הקטין לא פחות מאינטרס אי-הממזור.
בשנים האחרונות החלו מכירים במושג של "זכויות הילד", המדגיש את חשיבות שמירת האינטרסים והזכויות של הילד בכל החלטה שתינתן לגבי עתידו. הילד אינו עוד מושא של זכויות אלא הוא נושא הזכויות בעצמו. ההכרה בזכויות הילד לא מצמצמת את המושג של טובת הילד ואין היא באה במקומו. מדובר במושג רחב, שכולל בחובו גם את טובת הילד.
עקרון טובת הילד הוכר כעיקרון מנחה בפתרון סכסוכים בתחום דיני המשפחה. המדובר במושג רגשי סובייקטיבי, שנשקל בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו המיוחדות. השיקול של טובת הילד הופך שיקול יחיד, שמסלק מפניו כל שיקול אחר.
עורך דין לייצוג בתביעת אבהות, בדיקת רקמות, ( בדיקת אבהות ) | ערן דוידי, עו"ד ונוטריון | טל’: 050-7118243
ערן דוידי, הנו עורך דין, נוטריון ומגשר לענייני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות מומלץ, מעניק ייצוג משפטי איכותי, מקצועי ועם יחס אישי וצמוד לכל לקוח בתחום ענייני משפחה, גירושין, התרת נישואין, ירושות, צוואות, הסכמי ממון, ניהול עיזבון וכינוס נכסים מזה 18 שנים. מייצג בתיקים מורכבים מאד וגם קלים, ביניהם תיקים רבים של בעלי ממון רב מהעשירון העליון בחברה, בעלי חברות, אנשי הייטק, אנשי עסקים, רופאים ואנשי אקדמיה. עוה"ד ערן דוידי. מייצג בכל הערכאות כולל, בית משפט לענייני משפחה, בימ"ש מחוזי, בימה"ש העליון, בתי הדין הרבניים האזוריים ובית הדין הרבני הגדול. ☎️ טל ': 050-7118243.
