מאמרים ⚖️

09/11/2020

ייפוי כוח מתמשך ✅

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לך לתכנן את עתידך בשלב בו הנך בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות.


בייפוי הכוח המתמשך אתה יכול לקבוע כיצד ייראו חייך בעתיד, אם תגיע למצב שבו לא תהיה מסוגל לקבל החלטות או לנהל את ענייניך בהיבטים מסויימים, ולמנות אנשים מהימנים עליך כמיופי כוח אשר יפעלו בשמך ועבורך, בתחומים שונים הנוגעים לחייך.


האדם שמנסח את ייפוי הכוח מכונה בחוק "הממנה". אתה כממנה יכול לקבוע באילו עניינים תוכל לקבל את עזרתו של מיופה כוח שתמנה, ומה יהיו סמכויותיו.


באפשרותך לשנות את ייפוי הכוח המתמשך על ידי הפקדת ייפוי כוח מתמשך חדש או לבטלו בכל עת, זאת  אם לא הגבלת בעצמך את אפשרות הביטול בייפוי הכוח  עצמו.


 


ייפוי כוח מתמשך יכול לחול על עניינים רכושיים ועל עניינים אישיים, שיכולים לכלול גם את העניינים הרפואיים, כולם או חלקם, הכול בהתאם לרצונך ולבחירתך.


ייפוי כוח מתמשך לעניינים רכושיים – משמעו סמכות לקבל החלטות ולבצע פעולות הנוגעות לנכסיך לכספים ולהתחייבויות שלך, לרבות ניהול חשבונות הבנק אופן השקעת הכספים, ניהול נכסי נדל"ן או עסק, מיצוי זכויות עבורך ועוד.


ייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים – משמעו סמכות לקבל החלטות ולבצע פעולות ביחס לכלל ענייניך, כולל העניינים הרפואיים ולמעט העניינים הרכושיים- הכוונה למשל, לטיפול ברווחתך, באיכות חייך, בסיפוק צרכיך היומיומיים, מזון וביגוד למשל, בשמירה על אורח חייך התרבותי והדתי, בשיתופך בחיי קהילה פעילים ) חוגים ומועדונים למשל ), בדאגה לתעסוקה, לימודים או שיקום, ככל שזה ניתן באחריות לבחירת מקום מגורים עבורך בבית או בדיור חוץ ביתי והתאמתו לצרכיך, בטיפול בענייני בריאותך, מעקב רפואי שגרתי, בחירת מטפל מתחום מסוים ועוד.


 ייפוי כוח מתמשך שעוסק בעניינים רפואיים בלבד ניתן לערוך בפני עורך דין וגם בפני בעל מקצוע טיפולי – אח, רופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי. בעניינים מסוימים הנוגעים לסמכות מיופה הכוח לקבל החלטה על טיפול או אשפוז פסיכיאטרי של הממנה, יש צורך לקבל הסבר גם מפסיכיאטר ולחתום בפניו.


תוכל למנות מיופה כוח לכלל העניינים באותו התחום או לחלקם בלבד. כך, למשל באפשרותך לתת ייפוי כוח מתמשך רפואי בלבד ולהגבילו רק לנושא טיפול ואשפוז פסיכיאטרי.


ייפוי הכוח המתמשך ייערך ע"י עו"ד על גבי טופס ייעודי מקוון. לא ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך כמסמך רגיל. הוא ייערך וייחתם על ידי עורך דין הרשום בלשכת עורכי הדין, אשר עבר הכשרה מתאימה והוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי לערוך ייפויי כוח מתמשכים.


 

02/11/2020

הדרכים שבהם ניתן לבטל צוואה


סעיף 36 לחוק הירושה, מונה שלוש דרכים שבהם ניתן לבטל צוואה: השמדת הצוואה; ביטולה במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה; וביטולה מכללא, על דרך של יצירת צוואה חדשה.


הוראות חוק הרלוונטיות לענייננו הן: סעיף 20 לחוק הירושה (צוואה בעדים), או סעיף 22 לחוק הירושה (צוואה בפני רשות = שופט / נוטריון ).


דיני הצוואות מכילים בתוכם מתח בין השאיפה לקיים את רצון המת, לבין הרצון לשמור על המסגרת הצורנית לביטוי אותו רצון. בשל קיומו של מתח זה, לצד דרישת המחוקק לעמידה בדרישות צורניות לשם יצירתה או ביטולה של צוואה, קיימת הכרה בכך שהקפדה נוקשה מדי על התקיימותן של הדרישות הצורניות עשויה להביא לעתים לאי-קיום רצונו של המת. לצורך התמודדות עם אותם המקרים הכיר המחוקק, במסגרת סעיף 25 לחוק הירושה, באפשרות לקיים צוואה על אף קיומו של פגם בדרישות הצורניות. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 25(א). סעיף זה, עפ"י ניסוחו בתקופה הרלבנטית – בטרם תיקון 11 לחוק הירושה, איפשר לביהמ"ש, על פי שיקול דעתו, לקיים צוואה חרף קיומו של פגם מסוים שנפל בה, או בהליך עריכתה, או בכשרות העדים וזאת אך במידה ולביהמ"ש לא היה ספק באמיתותה של הצוואה.


הוראות סעיף זה חלות, בשינויים המתחייבים, גם על ביטול צוואה על ידי המצווה. משום כך, קיימת גם אפשרות עקרונית להכיר בתוקפה של פעולת ביטול, על אף קיומו של פגם או חסר מסוים בדרישות הצורניות לעשייתה, ובלבד שהצהרת הבטלות מפורשת, ברורה וחד-משמעית ולביהמ"ש אין ספק לגביה.


בהתבסס על הלכת בית המשפט ( "הלכת אהרון" ), על צד המבקש מביהמ"ש לתת תוקף למעשה ביטול פגום, או חסר מבחינה צורנית, על פי נוסחו של סעיף 25 לחוק הירושה, בשני מופעיו (בטרם תיקון 11 לחוק הירושה והנוכחי שכן בכל הקשור לשוני בנוסחים איננו משפיע על התוצאה) – מוטל להוכיח ברמת הסתברות גבוהה מאוד (גם לשיטתם של המבקרים את הרף הראייתי של: "הוכחה מעל לכל ספק") כי הודעת הבטלות הייתה "אמיתית", במשמעות סעיף 25 לחוק, ומפורשת, כדרישת סעיף 36 לחוק. אם המבקש עמד בנטל זה, לביהמ"ש נתון שיקול הדעת ליתן תוקף להצהרת הביטול, וזאת חרף קיומם של פגמים או חסרים צורניים, אפילו עד כדי היעדרם של חלק מהמרכיבים ה"סטטיים" שבאקט הביטול (או "מרכיבי היסוד בצוואה" על פי נוסח סעיף 25 לחוק בנוסחו הנוכחי, בשינויים המחויבים לביטול).


מעורבות בעריכת הצוואה: ביסוד הוראת סעיף 35 לחוק הירושה מונחת חזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת. הסעיף קובע שלושה מצבים חלופיים בהם תיפסל הצוואה בגין מעורבות הזוכה בעריכתה, ואלו הם: הוראת הצוואה מזכה מי שערך אותה; הוראת צוואה מזכה מי שהיה עד לעשייתה; הוראת הצוואה מזכה את מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. בעוד שהביטוי "מי שערך את הצוואה" פורש בפסיקה באופן דווקני ומצמצם כמתייחס לתהליך העריכה הלשונית של המסמך ויצירתה תוך שנקבע כי פעולות הזוכה, ככל שהיו קודם לעריכת הצוואה או לאחר עריכת הצוואה, לא יפלו בגדרו, הרי שהביטוי "לקח חלק באופן אחר בעריכתה" פורש באופן רחב לרבות בנוגע לשלבים שקדמו לתחילת הליך ניסוח המסמך. מדובר בביטוי גמיש המתמלא תוכן על פי נסיבות המקרה והמבחן לפי מידת המעורבות וחומרתה. ככל שהמעורבות והפעילות של הנהנה כבדה יותר, גסה יותר, עמוקה יותר – תיפסל הצוואה. הצטברותם של אירועים וזיקות שכל אחד מהם כשלעצמו אין בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, עשויה ליצור את אותה מעורבות בעריכת הצוואה שיש בה כדי לפסלה.


טענת זיוף צוואה: בצוואה בעדים ישנם שלושה יסודות קונסטיטוטיביים, אשר בהיעדרם צוואה אין, ואלו הם: המצווה; שני עדים; וכתב. טענת זיוף הצוואה חותרת תחת קיומו של היסוד הראשון – הוא קיומו של המצווה. על הטוען טענת זיוף מוטל הנטל להוכיח את טענתו והגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת זיוף, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר ועל ביהמ"ש לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות. דרך המלך להוכחת טענת זיוף היא באמצעות מינוי מומחה – גרפולוג.

25/10/2020

משמורת משותפת | משמורת ילדים ✅

משמורת משותפת | משמורת ילדים | ערן דוידי, עו"ד ונוטריון ✅ 

 


התנאים לקביעת משמורת משותפת עפ"י פסיקת בתי המשפט.


בהתאם לפסיקת בתי המשפט, התנאים המרכזיים לקביעת משמורת משותפת של ההורים בילדיהם במסגרת הליכי גירושין, (אשר אינם מהווים רשימה סגורה) הם: א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים; ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם; ג. רצון הילד; ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים; ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים; ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
הסדר של משמורת משותפת מחייב גמישות מחשבתית, פיזית, טכנית ומעשית של שני ההורים, כאשר רכיב התקשורת ושיתוף הפעולה ברמה גבוהה, הינו תנאי מהותי לקיום המשמורת המשותפת.


יחד עם זאת, בשל הבעייתיות בשיתוף הפעולה ההורי והתקשורת ההורית, עת מצויים הם במשבר ובסכסוך גירושין, גישת ביהמ"ש הינה כי יש לבחון את התקשורת ההורית בתקופות שקדמו לקונפליקט לשם איתור פוטנציאל לשיתוף פעולה הורי לאחר סיום ההליך המשפטי. בנוסף, לגישת ביהמ"ש, לאור אופייה של תקופת הגירושין, יש לרכך את דרישת התקשורת האידיאלית בין ההורים לרמה של תקשורת פונקציונאלית.


ניתן לחלק את שיתוף הפעולה ההורי והתקשורת ביניהם לשני רכיבים מרכזיים: א. רכיב פעיל (אקטיבי) של שיתוף פעולה, החלפת מסרים (גם אם מדובר בדוא"ל או מסרונים), גילוי גמישות בכל הנוגע לטיפול בקטינים, שינוי חלוקת זמן הורי במידת הצורך, יידוע הדדי אודות הקטינים וכיו"ב; ב. רכיב סביל (פאסיבי) של הימנעות מיצירת מתחים, הימנעות מחשיפת הקטינים לקונפליקט הזוגי, הימנעות מניהול ויכוחים בין ההורים בנוכחות הקטינים והימנעות ההורים מחשיפת הקטינים לסכסוך הגירושין.


המשקל שיינתן לכל אחד מהרכיבים ישתנה על פי הנסיבות של כל מקרה ומקרה, על פי אופיים של ההורים ושל הילדים ועל פי מידת הצלחת הסדר המשמורת המשותפת הלכה למעשה.


יחד עם זאת, לגישת ביהמ"ש, הרכיב הסביל הינו התנאי ההכרחי להצלחת הסדר של משמורת משותפת. כלומר, ככל שמתקיים הרכיב הסביל שבמסגרתו אין הקטינים נחשפים לדינאמיקה של הקונפליקט שבין ההורים וקיים גרעין של תקשורת המאפשרת תפקוד הורי משותף סביר, די בכך כדי שרכיב הכרחי זה בקביעת המשמורת המשותפת יתקיים.


בכל תובענה למשמורת, חינוך או קביעת זמני שהות, שיקול טובת הקטין הוא השיקול המכריע. התכלית השיפוטית הינה ליצוק תוכן 'ארצי' וקונקרטי במונח השמימי של 'טובת הילדים'. פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה קובעת, כי "טובת הילד במובנה האידיאלי" מחייבת כי הילד יגדל במחיצת שני הוריו במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, כאשר בעת פרידתם של ההורים, מחויב ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת אשר יבטיח עד כמה שהדבר אפשרי שהילד יגדל במסגרת יציבה, במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר לשם כך, תוך שמירה, ככל שהדבר אפשרי, על קשר בין הילד לבין ההורה שאינו משמורן.


הממצאים והמסקנות של דיווחי ועדות מומחים (דו"ח ועדת רוטלי ודו"ח ועדת שניט) נתפסים בבחינת קווים מנחים המסייעים לערכאות שיפוטיות וגורמי טיפול לקבוע את טובת הילד הקונקרטית בכל מקרה ומקרה. אך מתחייבת זהירות בהסתמכות.


בכל הנוגע לתסקיר עו"ס לסדרי דין – תסקיר סעד, תסקיר זה איננו בגדר חוות דעת מומחה, כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות, אולם לתסקיר מוענק מעמד מיוחד בחיקוקים שונים וכבר נקבע שיש לתת לו משקל יתר, בדומה למומחה, הוא גורם אובייקטיבי וניטראלי, הממלא חובתו בהתאם לחוק ועל פי החלטות ביהמ"ש. לפיכך ולכאורה, ככל שהתסקיר מבוסס על ממצאים, ראיות, חוות דעת וכיו"ב, בימ"ש ייטה לאמצו ולהיפך, ככל שמדובר על תסקיר המבוסס יותר על הערכות ו/או דעות אישיות, גם אם מקצועיות, כך ייקל על ביהמ"ש לדחות מסקנותיו והמלצותיו.

13/10/2020

עורך דין גירושין לעצמאיים ✅

עורך דין גירושין  מייצג  כבשגרה  בתביעות לפירוק שיתוף ואיזון משאבים,  ואשר  ישנם מקרים רבים שיש  לדון ולהכריע  לעניין עסק  שהוקם על ידי  אחד  מהצדדים הוא  על ידי שני  הצדדים יחדיו.


 


כאשר הוקם עסק  בתקופת הנישואין לכל אחד  מבני  הזוג  הזכות לקבל את מחצית שווי העסק, וזאת אף אם העסק הוקם, מנוהל ורשום על שם אחד  מבני  הזוג.


 


יחד עם זאת, עורך דין לענייני משפחה נדרש  לייצג אף במקרים שבהם, הצדדים חלוקים בנוגע לאיזון הראוי שיש לערוך לשיטתם בעסק המשותף ואשר לשוויי האמיתי. כאשר אחד  מבני  הזוג  יכול ויעתור   לפרק ולאזן את השיתוף בעסק בדרך של מכר פנימי, ובכך יהיה  לו זכות ראשונים לרכישת העסק ולאור  זאת  יהיה  לו אינטרס  לטעון ששווי העסק הינו נמוך ממחיר  השוק. ומנגד, בן הזוג  השני  יעתור  למכירת העסק בשוק חופשי למרבה במחיר, או לחלופין, למכירת זכויותיו לבין הזוג  בהתאם לחוות דעת שמאי שמונה  מטעם בית המשפט  לענייני  משפחה.


  


בהתאם לפסיקת בתי המשפט  לענייני משפחה,  בחברה משפחתית קטנה, ככלל ובהעדר נימוק משכנע – כמו מעורבות בני הזוג שניהם, בעסק ורצון שניהם לנהלו, תוך קיום יחסים טובים ביניהם – אין לחלק את המניות בין בני הזוג בעין ע"י רישום מחצית המניות ע"ש כל אחד מבני הזוג. (שכן הדבר עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה, ולשיתוק פעולות החברה וכן למצב בו אחד הצדדים, יביא לכך ששווי זכויות הצד השני בחברה  יורד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט). אלא, יש לפרק את השיתוף בין בני הזוג בזכויותיהם בחברה על דרך תשלום כספי מבן הזוג הפעיל בחברה לזה שאיננו פעיל בה. פירוק השיתוף במניות החברה באופן האמור לעיל, אף עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 7 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה.


עורך דין גירושין נדרש  להוכיח, את רצונו  של בין הזוג שהוא  מייצג , בהמשך הפעלת העסק כעסק חי  וזאת הואיל והוא  הקים וניהל את העסק וזאת אף אם בין הזוג השני היה דמות דומיננטית בפעילות העסק עובר לפירוד. ועל מנת  לאפשר את המשך הפעלת העסק כעסק חי, עורך דין לענייני משפחה  בחיפה  נדרש  לטעון כי  לבן הזוג  שהוא  מייצג,  תהיה זכות ראשונים לרכוש את העסק. ( במחיר שיקבע בפסה"ד ).


 


שווי העסק ככלל, בהיעדר טעם מיוחד,  יקבע  ע"י שמאי מומחה שימונה ע"י ביהמ"ש. עם זאת, עורך דין גירושין בחיפה  נדרש  לטעון בנסיבות מסוימות כי, מתקיימים גורמים המחייבים התערבות בית המשפט  בחוות הדעת  של השמאי ובתוצאה המתבקשת. וזאת כאשר, התנהגות הצדדים מפרוץ הסכסוך, ( הנזק שנגרם לעסק על יד  אחד  מבני  הזוג או על ידי שניהם ) הובילה לכך שחוות דעת המומחה אינה מתאימה למציאות העכשווית.


 


נקודה נוספת שיש להביא בחשבון הנה משמעות הפירוד בין הצדדים, לגבי שווי העסק, במיוחד בדרך בה חושב השווי – תזרים מזומנים חזוי עתידי, בהתאם לתזרים אשר נהג בעבר.  אלא שתחזית זו נכונה לגבי המשך התנהלות העסק כפי שהיה במתכונתו בעבר כאשר אחד  מבני  הזוג היה הרוח החיה בנושא השיווק והמשכיות פעל בעסק, ולא במתכונתו לאחר  הפירוד.


 


 

06/10/2020

עריכת צוואה ✅ צוואה נוטריונית

צוואה אשר מתקיימת בה כל הדרישות הצורניות על פי הדין, עומדת לה חזקת כשרותה, והנטל להוכיח, כי בטלה היא, מוטל על המתנגד לקיומה.

היה ובצוואה נפל פגם צורני, אין פגם זה מבטל את הצוואה, אך גורם להיפוך הנטל הראייתי.

כאשר מדובר בצוואה נוטריונית, על הנוטריון שערך את הצוואה, חובה על פי תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, לקבל תעודה רפואית מהמצווה אשר מעידה על יכולתו לחתום על צוואה וזאת במצב דברים, כדוגמת מצווה שהינו מוגבל בניידות וישוב בכיסא גלגלים.


פסיקת בתי המשפט הרחיבה את משמעות הביטוי "מרותק למיטתו" שבתקנה 4 לתקנות הנוטריונים, גם על אדם הסובל מקשיי ניידות, נזקק לעזרת הזולת, ומחמת גילו, או מצבו הרפואי או שניהם גם יחד, קשה לו לצאת מביתו.


טענה בדבר העדר כשרות: הוראת סעיף 26 לחוק הירושה קובעת בין היתר כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה
.
פסיקת בתי המשפט פירשה את התיבה "להבחין בטיבה של צוואה" ככולל שלושה רכיבים עיקריים: מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה, ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו, מודעתו באשר לתוצאת עריכת הצוואה על יורשיו. ועוד נקבע בפסיקה, כי על המצווה להיות בדעה צלולה, ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר דעתו משתחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא.


צוואה שנערכה על ידי נוטריון ושעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה ועל הטוען לפסלותה – הראייה. אך אם קיימת בצוואה פגם צורני, חובת הראייה מתהפכת. במצב דברים שבו המצווה, ( המנוח ) לא ידע קרוא וכתוב, עפ"י הפסיקה, עצם העובדה שלא צוין על פני הצוואה, כי הצוואה הוקראה למנוח, בטרם חתם עליה, יש בה משום פגם צורני המעביר את נטל ההוכחה מן הנתבעים אל התובעים, בהליך התנגדות בבית המשפט לענייני משפחה, ועל התובעים אשר רוצים בהכרעה שיפוטית כי הצוואה הנוטריונית תקפה, להוכיח את צלילות דעתו של המנוח והם שצריכים להוכיח באופן פוזיטיבי, (נוכח טענות בהליך ההתנגדות), הן את כשירות המנוח לצוות, והן את העדרה של השפעה בלתי הוגנת.


יחד עם זאת, כאשר קיים בענייננו צורני נוסף, שיש בו להעביר את נטל הראיה לשכמם של התובעים. וכאשר הצוואה נערכה על ידי עורך דין שהוא גם נוטריון, ולאור זאת אף כאשר מדובר בצוואה בעדים ( ולא צוואה נוטריונית), חלה עורך הצוואה, הוראת תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים כך שהיה על הנוטריון, לצרף תעודה רפואית שנערכה ב"יום עשיית הפעולה", בנוסח הקבוע בתקנות הנוטריונים.


סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה. הביטוי "להבחין בטיבה של צוואה" פורש בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, ככולל שלושה רכיבים עיקריים : מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה, ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו, מודעותו באשר לתוצאת עשיית הצוואה על יורשיו. עוד נקבע בפסיקה, כי על המצווה להיות בדעה צלולה ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר דעתו משוחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא.

06/10/2020

צוואה הדדית ✅

שאלת הגדרת המונח צוואות הדדיות נדונה בפסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה בהרחבה באופן שבצוואה הדדית ענייננו בגמירת דעת של שני מצווים הפועלים במשותף ובאופן הדדי, וצוואה היא משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה.

 


צוואה הדדית מתקיימת כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה.


צוואות הדדיות יכול שיעשו על ידי שני מצווים האחד לטובת השני, אך אין מניעה שיעשו על ידי שני מצווים לטובת צד שלישי זהה, עניין זה מעוגן בתיקון מספר 12 בסעיף 8א החדש לחוק הירושה.


השאלה האם מדובר בצוואות הדדיות אם לאו, תוכרע בהתייחס להסתמכות ולתלות שהן יוצרות ולא בהתאם לזהות הנהנים מן הצוואות.


סעיף 8א. (א) לחוק הירושה קובע את ההסדר לאופן עריכת וביטול צוואה הדדית, כמפורט להלן:


"8א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).


(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:


(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;


(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –


(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;


(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;


(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.



ביטול צוואה יכול שייעשה באחת הדרכים לעשיית צוואה או ע"י השמדתה או ע"י עריכת צוואה חדשה. ביטול מפורש יכול להיעשות בכתב ידו של המצווה, בפני רשות או בעדים, לרבות הדרישות השונות המוגדרות ביחס לכל אחת מן הדרכים הללו, או בעל פה כאשר אדם רואה עצמו מול פני המוות, או אז יעשה הביטול על פי כללי עשיית הצוואה בע"פ. שני התנאים הדרושים לביטול הם: א. הצורה – צורת הביטול כדרך צוואה. ב. ברור וחד משמעי - האופן הברור והמפורש בו מובע הרצון.


סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים, וכן את סעיף 8(ב) לחוק קובע כי מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, יכולה להיעשות אך ורק באמצעות צוואה.


לעניין טענת פסלות צוואה עקב מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה של המצווה (סעיף 35 לחוק הירושה). המבחן שנקבע לעניין סעיף זה בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, מתייחס למידת המעורבות ואופייה, כאשר ככל שמעורבות ופעילות הנהנה עמוקה יותר, תגדל נטיית ביהמ"ש לפסול את הצוואה גם אם מעורבות זו התבצעה בשלבים שקדמו לעריכת הצוואה גופה. עוד נקבע בפסיקה כי, הצטברות של אירועים וזיקות עשויה ליצור מעורבות פסולה, אף אם בכל אחד מן האירועים והזיקות כשלעצמו אין כדי להוות מעורבות פסולה בעריכת הצוואה.

30/09/2020

עורך דין לענייני ירושה ✅

הסתלקות מחלק בירושה היא אקט חד צדדי ללא אפשרות חזרה ( להוציא חריגים ). ביטול תצהיר הסתלקות יכול להיעשות אך ורק אם יכריע ביהמ"ש, כי על פי הכללים הנקוטים בדין המהותי ועקרונות תום הלב יש לבטל את המסמך.

 


במסגרת הליכים משפטיים של צו ירושה או צו קיום צוואה, באפשרותו של עורך דין לענייני ירושה, לעלות טענת "אפסות" (טענת "לא נעשה דבר" לפיה, המסתלקים מהירושה לא ידעו על מה חתמו בתצהירי ההסתלקות ). לעניין זה הכלל הוא, שמי שטוען את טענת האפסות, מוטל על שכמו נטל כבד ביותר של הבאת ראיות, כבד יותר מן הנטל הרגיל במשפט אזרחי.


 


נדרשות "ראיות חזקות וברורות, עדות חד משמעית ופוזיטיבית ו"הוכחות חותכות" לשניים: ראשית, כי קיים שוני מהותי בין המסמך עליו חתם המצהיר אשר הסתלק מהירושה לבין זה שסבר כי חתם עליו, ובמקרה של כפיה, כי זו עלתה כדי "כפיה קיצונית" ששללה את רצונו החופשי. שנית, כי הצד החותם לא לקה בכישלונות בחתימתו על החוזה". שכן אדם החותם על מסמך, חזקה עליו שחתם מתוך הסכמתו להסתלק מהירושה, יהיה תוכן המסמך אשר יהיה.


 


עורך דין לענייני ירושה שהינו מנוסה יטען בבית המשפט למשפחה כי, ניתן להסתלק מירושה על דרך של תיקון צו ירושה קיים, כלומר עקרונית ניתן להסתלק מחלק בעיזבון גם לאחר מתן צו ירושה. וכן, המועד הקובע לתוקף תצהיר ההסתלקות מהירושה הוא מועד חתימתו ולא מועד הגשתו לרשם לענייני ירושה, והלכה למעשה, מרגע חתימת תצהיר ההסתלקות אין אפשרות "להתחרט" על התצהיר.


 


אפשרות החזרה מתצהיר ההסתלקות: ההלכה המשפטית קבעה כי ההסתלקות מחלק בירושה הינה אקט חד צדדי ללא אפשרות חזרה. להוציא שני חריגים: קטין ופסול דין, שבהתייחס אליהם נתן המחוקק את דעתו, הסתלקותם של האחרים היא מיידית ואיננה ניתנת לחזרה ממנה. אמנם יש גם פסיקה סותרת, הגורסת שניתן לבטל תצהירי הסתלקות מעיזבון ואולם ביטול לתצהיר הסתלקות מירושה יכול להיעשות אך ורק אם יכריע ביהמ"ש, כי על פי הכללים הנקוטים בדין המהותי ועקרונות תום הלב יש לבטל את המסמך. שכן מסמך בעל חשיבות כמו תצהיר הסתלקות אינו יכול להתבטל בהבל – פה, במכתב עורך דין או על פי הודעה בין בכתב ובין בעל פה.


 


המנגנון של פירוק שותפות בנכסי עיזבון עפ"י חוק הירושה (סעיף 113 לחוק הירושה) קודם להפעלת המנגנון של פירוק שיתוף עפ"י חוק המקרקעין ( סעיף 37 לחוק המקרקעין ), אלא אם כן יוכח שהעיזבון כבר חולק.



על פי חוק הירושה, ישנן 2 אפשרויות לחלוקת העזבון: חלוקה על פי הסכם (סעיף 110 לחוק הירושה), או חלוקה בצו של ביהמ"ש (סעיף 111 לחוק הירושה). אלא שחלוקה על פי הסכם חייבת להיעשות על פי הסכמת כל השותפים. לא ניתן לכפות על יורש שאינו מסכים להצעת החלוקה שהביא מנהל העזבון, להסכים לה. במקרה שכזה, ביהמ"ש הוא שיכפה הסדר חלוקה מכוח סעיף 111 לחוק הירושה.


 


הפסיקה קבעה, כי מקום שהעיזבון כולל נכס שאינו ניתן לחלוקה, נכס שכזה יוצע ליורשים, ויימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. אם המחיר הגבוה ביותר, שהוצע על-ידי אותו יורש, עולה על חלקו בעיזבון, ישלם היורש את העודף.

26/09/2020

עורך דין לענייני משפחה ✅


בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבניים, עורך דין לענייני משפחה, מייצג פעמים רבות בתביעה של אחד מבני הזוג בעת הליך הגירושין, לדמי שימוש ראויים בגין השימוש במקרקעין שעושה בין הזוג השני בדירת המגורים המשותפת וזאת מכוח סעיפים 31 ו- 33 לחוק המקרקעין.

 


באשר לשימוש בדירת בני זוג, ההלכה השאירה שיקול דעת לשופט, על פי הנסיבות שלפניו, לקבוע מתי יהיה זכאי בן הזוג שאינו מתגורר בדירה לדמי שכירות ראויים.


 


על כן, על עורך דין לענייני משפחה, לטעון בערכאה השיפוטית כי, דמי שימוש ראויים ייפסקו כאשר בן הזוג השוהה בדירה, השתמש בה באופן בלעדי ומנע, או נמנע כתוצאה משימושו, מבן הזוג השני להשתמש אף הוא בנכס.


 


יחד עם זאת, עורך דין לענייני משפחה שהינו מנוסה ומיומן, יטען לביטול דמי שימוש ראויים, בנסיבות בהם, בן הזוג מורחק מדירת המגורים עקב צו שיפוטי, שאז אין הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בתקופת ההרחקה. וכן כאשר מבקש דמי השימוש, מערים קשיים בכוונה, ומסכל את ביצוע פירוק השיתוף.


 


עם זאת, העובדה כי בן זוג עזב את הבית מרצונו בעת משבר בחיים המשותפים, אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע דמי שימוש מאותו בן זוג, ובוודאי לא לתקופה של "מעתה ועד עולם". ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני , על פי העניין, יקבע את המועד ממנו ואילך יוכל לקבל בן הזוג שעזב, דמי שימוש ראויים על פי הנסיבות שלפניו.


 


במצב דברים שבו בני הזוג ביצעו בפועל את סידור הגט בבית הגין הרבני והסדירו את הגירושין ביניהם, יטען עורך דין לענייני משפחה, שהינו מקצועי ועם ניסיון רב כי, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים. בין אם מקור שיקול הדעת הינו חוק עשיית עושר ולא במשפט, בין אם מקור שיקול הדעת הינו סמכותו הטבועה של ביהמ"ש לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, בסופו של יום, שיקולי צדק הם אשר יכתיבו את שאלת החיוב בשכר ראוי.


 


כמו כן, עורך דין לענייני משפחה, ברוב תיקי הגירושין, מתמנה כמיופה כוח מטעם אחד מבני הזוג לייצגו בתביעת רכוש כאשר מוקד הדיון הינו דירת מגורים ו/או עסק ו/או חברה שנצבר לאחד מבני הזוג עובר לנישואין או שנצבר לבני הזוג יחד בתקופת הנישואין.


 


בסוגיה משפטית זו, הוראות סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, קובעות, כי נכסים שהיו ברשות מי מבני הזוג ערב הנישואין, או נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה, אינם ברי איזון. ברם, נכס שנרכש על ידי אחד מבני הזוג עובר לנישואין ונרשם על שם שני הצדדים בתקופת הנישואין, יהווה הדבר "כוונת שיתוף" בנכס בחלקים שווים ביניהם.


 


בנסיבות בהן נכס רשום על שם הצדדים בחלקים שווים, יטען עורך דין לענייני משפחה, בהתאם לצד שהינו מייצג בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדיו הרבני, כי יש לדחות טענה להשקעת ייתר של אחד מבני הזוג ממשנהו ברכישה, וכי רישום הדירה בחלקים שווים, בשים לב לשיעור תרומה משמעותי יותר של מי מהצדדים, יש בו אף כדי ללמד שאותה תרומת יתר, היא בגדר וויתור של אותו צד על זכויות יתר בנכס. הדין הנוהג הוא, כי סכום אותו שילם צד מעבר לשווי זכויותיו הרשומות בדירה, נראה כמתנה שניתנה לצד השני, וכעת בעת הפירוד או הגירושין, אין הוא זכאי לחזור בו מן המתנה.


 

21/09/2020

נוטריון בהרצליה פיתוח ✅

תוקפה של צוואה נוטריונית: נוטריון בהרצליה  נדרש, כאשר נערכה צוואה בפניו,  לעמוד בהוראת תקנה 4 לתקנות הנוטריונים לפיה, על נוטריון המאשר עשיית צוואה לוודא כשירותו של המצווה שבפניו לצוות; ולוודא כי המצווה מבין באופן מלא את משמעות הפעולה שלו ופועל מרצונו החופשי.

 


ככל שהמצווה מאושפז בבית חולים או "מרותק למיטתו" על נוטריון בהרצליה לאשר עריכת הצוואה רק ובכפוף לכך שתוצג בפניו תעודה רפואית באשר לכשירות המצווה ועליו לצרפה לאישור שניתן על ידו.


 


ככל שאישור נוטריון בהרצליה פיתוח על עריכת הצוואה ניתן בהתאם להוראות החוק הנ"ל, הרי שאישור זה יהווה ראיה מספקת לכשירות המצווה בהליך משפטי בלא צורך בראיה נוספת.


 


בהקשר זה צוין כי פסיקת בתי המשפט הרחיבה את המונח 'מרותק למיטתו' וקבעה כי גם במקרים בהם דובר באדם המתקשה להתנייד או באדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו, יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה.


 


העדר תעודה רפואית הנלווית לצוואה מהווה פגם פורמאלי, ולצורך קיום הצוואה יזדקק ביהמ"ש  להוראת סעיף 25 (א) לחוק הירושה. בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי העדרה של תעודה רפואית בניגוד להוראות שבתקנות הנוטריונים מעביר את הנטל להוכיח תוקפה של הצוואה אל כתפי המבקש לקיימה.


 


עקרון העל בדיני הירושה הינו שיש לקיים את רצון המת. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לשפוט מוסרית את המצווה בצוואתו. תפקידו של ביהמ"ש  הוא לבחון האם הצוואה משקפת ומבטאת את רצונו האמיתי של המצווה והאם רצונו היה חופשי ומלא, כשהוא נקי מלחצים ומהשפעות של מאן דהוא.


 


ביהמ"ש  העליון הגדיר מספר מבחנים מעשיים שיש בהם כדי לסייע בבחינת השאלה האם נתון היה המצווה להשפעה בלתי הוגנת. ולהלן  שניים מהם:


 


א. מבחן הנישול – בעריכת צוואה (למעט צוואה ליורשים החוקיים כחלקיהם בחוק) יש למעשה משום נישול, מלא או חלקי, של היורשים על פי דין מן הירושה. על כן, בכך שהצוואה מנשלת מחלקו בירושה מי מן היורשים החוקיים אין משום ראיה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. עם זאת, לעובדות שברקע הנישול עשויה להיות לעתים משמעות. קיומו של מניע שלא לתת (הרצון לנשל את הקרובים) עשוי להתיישב עם קיומו של מניע לתת (הרצון לזכות את הנהנה) ולתמוך בהערכה שהצוואה משקפת את רצון המצווה. שיקול העשוי, למשל, להנחות את ביהמ"ש  בבחינת העובדות שברקע הנישול כרוך במספר היורשים על פי הצוואה. כאשר הנהנה שלגביו מבקשים להחיל את החזקה נקבע על ידי המצווה כיורש יחיד או עיקרי של נכסי העיזבון, הנטייה לקבוע שהייתה השפעה בלתי הוגנת מצדו על המצווה תהיה חזקה יותר מאשר במקרה שבו חילק המצווה את רכושו בין יורשים מספר. יחד עם זאת, גם במקרה כזה יש לנקוט הזהירות הנדרשת, ולזכור כי אין בעובדה שהנהנה הוא היורש היחיד, כשלעצמה, כדי להוכיח, אף לא לכאורה, שהנהנה גרם לעשיית הצוואה בהשפעה בלתי הוגנת על המצווה.


 


ב. מבחן הגיונה של הצוואה – לצורך בחינת אמיתותה של הצוואה עשוי ביהמ"ש  להידרש לבדיקת הוראותיה באמת מידה הגיונית. השאלה אינה אם הצוואה סבירה על פי הבנת השופט את הגיונו של המצווה, אלא האם מנקודת מבטו המשוערת של המצווה נראית הצוואה הגיונית. תשובה חיובית לשאלה זו תחזק את ההערכה כי הצוואה משקפת את רצון המצווה.

20/09/2020

תביעת אבהות ✅

תביעת אבהות מהווה סוגיה אזרחית טהורה, אשר נתונה לסמכותו של בית-המשפט האזרחי. עניין זה אינו מענייני המעמד האישי שנמסרו לסמכות השיפוט של הערכאות הדתיות ואשר מנויים בסימן 51 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922.


 


בית-הדין הרבני אף לא יוכל לקנות סמכות לדון בתביעת אבהות מכוח הסכמת בעלי-הדין בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. עם זאת, חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 מונע עריכת בדיקות אבהות בהיעדר צו של בית-משפט.


 


המשפט העברי, אשר דיני אבהות וממזרות שזורים בו, ממשיך להשפיע על הדין האזרחי, כך שקיים חשש להכרזתו של הקטין ממזר.


 


מכאן כי על בית-המשפט, בבואו להורות על ביצוע בדיקת רקמות, ( בדיקת אבהות ) להניח מול עיניו את טובת הקטין, ובכלל זה האינטרס שלא להביא לכלל ממזורו של אדם; אינטרסים שנוגעים לקטין לבדו, כגון אינטרסים פסיכולוגיים, חומריים, רפואיים וכדומה; ואינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, שאינו מתנהל במנותק מהסביבה בה הוא חי, כגון אינטרסים של שוויון, האינטרס לגילוי האמת ועוד. בנוסף קיימים גם גורמים נוספים: התמורות החברתיות שהתחוללו וממשיכות להתחולל בארץ ובעולם בשנים האחרונות; הצורך להציע פתרונות ולבצע "התאמות" במקרים שבהם מתרחש "מפגש" של ההלכה עם החיים; והתנהלות בתי-הדין הרבניים.


 


על-פי ההלכה היהודית, ממזר הוא מי שנולד לאיש ואישה יהודיים, שחיי האישות ביניהם הם בבחינת ערווה מן התורה, חייבי כריתות או מיתה. טעות נפוצה היא לסבור שממזר הוא רק מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. זהו רק מקרה פרטי אחד של הממזרות.


 


נישואי ממזר אסורים לבן או לבת ישראל והאיסור על החיתון נמשך גם לגבי ילדי ממזרים, עד דור עשירי. הרציונל מאחורי האיסור הוא הרצון להרתיע ולמנוע את התופעה של "גילוי עריות", לשמור על קדושת חיי המשפחה ותא הנישואין.


 


המגמה בהלכה היהודית היא לצמצם, ככל האפשר, מצבים שבהם יוכרז ילד ממזר. כך, מבחני האבהות הרגילים, התקפים במקרה של ולד מהפנויה, הוחמרו במקרה של ולד שנולד לאשת איש כתוצאה מקיום יחסי אישות עם מי שאינו בעלה. במקרה של זוג נשוי כהלכה נקבע היחס בין אב לבנו ב"דין רוב", היינו על סמך ההנחה ש"רוב בעילות אחר הבעל", או ב"דין חזקה", על סמך החזקה שהוא אביו. החזקה מכשירה את הילד. היא הופכת אותו בנו החוקי של בעל האם והוא לא יוכרז כממזר.


 


בדיקת רקמות, ( בדיקת אבהות ) כמבחן גנטי, היא ראיה עצמאית ואובייקטיבית במסגרת תביעת אבהות, להוכחת האבהות, מקום שזו שנויה במחלוקת. מדובר באבהות גנטית, להבדיל מן המושג של אבהות חברתית (פסיכולוגית), שמתייחס למי שנוטל על עצמו תפקידיו של אב בפועל ביחס לילד. פיתוחה של בדיקת סיווג הרקמות שיפר משמעותית את דרכי הוכחת האבהות ואת רמת הדיוק של ההוכחה, והוביל עם השנים את בתי-המשפט להסתמך יותר ויותר על מימצאי הבדיקה לצורך קביעת אבהות או שלילתה. בדיקת סיווג הרקמות מסתמכת על זיהוי גנטי של הרקמות ומתבצעת על-ידי לקיחת דגימות דם מהצדדים המעורבים: ההורים הנטענים והצאצא.


 


אין אפשרות לאכוף על בעל-דין להיבדק בבדיקת סיווג הרקמות, ואולם ניתן להסיק מסקנות מסירובו של נתבע להיבדק ותוצאת הבדיקה עשויה להוות ראיה מכרעת ולא רק סיוע. הבדיקה הפכה לחלק מן הידיעה השיפוטית, עד כי אין היא טעונה עוד טיעון והוכחה.


 


מאחר שבדיקת האבהות עלולה לגרור אחריה את המסקנה שיש להטיל בקטין כתם ממזרות, קבעה הפסיקה כי הכלל הוא שאין להיזקק לבדיקת סיווג הרקמות ויש למנוע מהצדדים את עריכתה. אולם אין מדובר בכלל נחרץ וברבות השנים ריכך בית-המשפט את גישתו, בהליך תביעת אבהות, בפוסקו כי ייתכנו מקרים חריגים שבהם יהא בעריכת בדיקת הרקמות, ( בדיקת אבהות ) משום טובת הקטין, ובלבד שההחלטה לקיומה של בדיקה זו תתקבל לאחר שיקול-דעת וזהירות מרובים, כמתחייב מחומרת העניין מבחינת טובתו של הקטין.


 


החשיבות והמשקל שנותנת כיום מגמת בתי-המשפט לידיעת האמת העובדתית ביחס לזהות האב הגנטי, כחלק בלתי נפרד מטובת הקטין, ראוי שישפיעו גם על נכונות בתי-המשפט להעניק צו לעריכת בדיקת רקמות, אפילו במקרים שבהם מדובר בצאצא שנולד לאישה נשואה כתוצאה מקיום יחסי אישות עם מי שאינו בעלה, ובמצבים שבהם קיים חשש לממזרות. החשש מפני ההיבט החברתי של "כתם" הממזרות, על רקע השינויים החברתיים שחלו בישראל, הולך וקהה. כמו כן, אם בעבר מילא אינטרס אי-הממזור לבדו תוכן את עקרון טובת הילד במקרים כאלה, הרי שהיום מוכרים ועומדים – בעקבות ההתפתחות החברתית, התפתחות המחקר והמדע, העמקה בנושאי פסיכולוגיה ורפואה ובנושאים מקבילים של אימוץ ילדים והזרעה מלאכותית – אינטרסים רבים אחרים, שמשרתים גם הם את טובת הקטין לא פחות מאינטרס אי-הממזור.


 


בשנים האחרונות החלו מכירים במושג של "זכויות הילד", המדגיש את חשיבות שמירת האינטרסים והזכויות של הילד בכל החלטה שתינתן לגבי עתידו. הילד אינו עוד מושא של זכויות אלא הוא נושא הזכויות בעצמו. ההכרה בזכויות הילד לא מצמצמת את המושג של טובת הילד ואין היא באה במקומו. מדובר במושג רחב, שכולל בחובו גם את טובת הילד.


 


עקרון טובת הילד הוכר כעיקרון מנחה בפתרון סכסוכים בתחום דיני המשפחה. המדובר במושג רגשי סובייקטיבי, שנשקל בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו המיוחדות. השיקול של טובת הילד הופך שיקול יחיד, שמסלק מפניו כל שיקול אחר.

18/09/2020

עורך דין משפחה בנהריה ✅

עורך דין משפחה בנהריה נדרש לייצג גם בהליך פונדקאות חו"ל. לעניין זה, הכיר ביהמ"ש העליון בנתיב של " צו הורות פסיקתי" לצורך הכרה במעמדו של בן הזוג כהורה לילד שבא לעולם בהליך של פונדקאות חו"ל, כאשר בינו לבין הילד אין קשר גנטי אך הוכח קשר גנטי בין הילד לבין בן הזוג השני.

 


בפסיקה הנרחבת של בתי המשפט לענייני משפחה נקבע כי אין חובה על ביהמ"ש לקבל תסקיר עו"ס כתנאי למתן צו הורות פסיקתי. אומנם בית המשפט, במצבים מסוימים, נעתר למתן צו הורות פסיקתי מבלי שנתבקש תסקיר, וזאת כאשר ב"כ היועמ"ש הותיר העניין לשיקול דעתו של ביהמ"ש.


יחד עם זאת, מתפקידו של עורך דין משפחה בנהריה לטעון בפני השופט הדן בתיק המשפטי כי, פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בדבר העדר חובה בהגשת תסקיר עת המדובר במתן צו הורות פסיקתי, מעוררת קשיים לא מעטים.


כאשר עורך דין משפחה בנהריה עוסק בהליך משפטי היוצר קשר של הורות מכוח חוק האימוץ ומכוח חוק הפונדקאות הישראלי (חוק הסכמים לנשיאת עוברים), על עורך הדין להסב את תשומת לב בית המשפט כי, המחוקק הישראלי מחייב את שופט המשפחה לבחון את טובת הקטין טרם מתן הצו, אך אינו מסתפק בכך ומחייבו להשתמש גם בכלי המתאים לצורך בחינת טובת הקטין – תסקיר עו"ס.


עמדת המחוקק הישראלי המחייבת במקרה של הורות משפטית מכוח החוק – בהליך המפוקח ע"י הרשויות בישראל – לבחון את טובת הקטין באמצעות תסקיר עו"ס, מחייבת, מכוח " ההיקש" ומכוח "קל וחומר" כי עמדה זו תיושם גם במקרה של הורות משפטית מכוח הפסיקה.


בכך, מתוך התחקות אחר רצון המחוקק גם במקרה של קביעת הורות משפטית מכוח הפסיקה, מתוך הכרה בחשיבות התסקיר לבחינת טובת הקטין ובחינת מערכת היחסים בתא המשפחתי, ומתוך כיבוד מוסד ההורות, על עורך דין משפחה בנהריה לטעון כי, בכל מקרה בו מתבקש צו הורות פסיקתי יהא על ביהמ"ש להיעזר בתסקיר עו"ס.

18/09/2020

עורך דין גירושין בנהריה ✅

עורך דין גירושין בנהריה מייצג בבית המשפט לענייני משפחה פעמים לא מעטות בתביעה נזיקית לפסיקת פיצויים בשל היות אחד מבני הזוג "סרבן גט", במסגרת תביעת גירושין.


על עורך דין גירושין בנהריה לבחון ברמה המשפטית האם התביעה הנ"ל מקבילה לדיני נזיקין ודיני החוזים או שדינים אלה נחלשים כאשר מדובר ב"חוזה משפחתי" – עם דרישת תום הלב מוגברת.


עורך דין גירושין בנהריה שהינו מנוסה ומיומן, יטען בבית המשפט לענייני משפחה כי, מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או ביהמ"ש לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתמשך ומחייב גם לאחר גירושין, וענינו בכל תחום בו יכול להתרחש סכסוך משפחתי ובכלל זאת מחלוקת על סידורו של גט.


על מנת שיחוב אדם בפיצוי בשל סרוב ליתן גט, בין בשל הפרת החוזה המשפחתי ובין בעוולה שמקורה בדיני הנזיקין, אין בית הדין הדתי צריך לחייב את המסרב במתן או בקבלת הגט. די בהמלצה להתגרש או אפילו במסקנה כי אין סיכוי לשלום בית.


על עורך דין גירושין בנהריה להוסיף ולטעון בבית המשפט כי, סרבנות גט היא הפרה של זכות יסוד המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו – היא פוגעת באוטונומיה של האיש ובחירותו. לחלוקת רכוש בין בני זוג אין, ולא צריך להיות, קשר לביצוע הגט או למתן הסכמה להתגרש, על אחת כמה וכמה כאשר התביעה הרכושית מתנהלת בפני ערכאה אחת (ביהמ"ש למשל), ונושא הגירושין נדון בפני ערכאה אחרת (בי"ד דתי).


המועד ממנו מונים את הסרבנות הנ"ל הוא למעשה תלוי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין תוחמים אותו ליום בו פסק בית הדין דבר חיוב או המלצה ליתן גט, אלא, בוחנים מהו המועד בו נדרש אדם להסכים לסיומו הפורמלי של הקשר וסרובו לא היה תם לב, סביר או זהיר דיו. כל עוד קיימת דרישה ולו פורמאלית לסידור הגט, נדרש הסרבן לטעם ממשי והוגן לסירובו.


במקרה שבו אין מדובר במניעים לגיטימיים, אלא מדובר בפשטות ב"סחר בגט", ( מניע שבנקם, הנובע משנאה יוקדת כלפי בן הזוג וכן מניעים כספיים טהורים), התנהגות שכזו אינה הוגנת, אינה תמת לב ואינה הגונה.


כאשר בן זוג מונע מבן הזוג השני שלא לצורך ועל פי זמן ארוך בהרבה מן הדרוש, את עצם הזכות שלא להיות נשוי/ אה לו/ה ובכך מתקיים קשר סיבתי ברור בין מניעת הגט ואבדן חירותו של הצד הנפגע. ודי בכך לראות "בסרבן הגט" גם בבחינת מי שהפר הפרה יסודית את כללי ההסכם ליחסי משפחה אשר שרר בין הצדדים.


שאלת הפיצוי: עם הזמן תחמה פסיקת בתי המשפט, טווח פיצוי אשר נע בין סך 2,000 ₪ לכל חודש סירוב ועד 60,000 ₪ לשנה, כל מקרה ונסיבותיו כאשר בין היתר נשקלים: המניע לסרבנות (האם מדובר בזדון?); האם קיים אשם תורם לתובע; משך הזמן שחלף, ההתמדה בסרבנות.

17/09/2020

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה✅

על דרך כלל כאשר אישה תובעת גירושין היא מאבדת את התוספת כתובה, מצד שני כאשר תביעת הגירושין באה על רקע אשמת הבעל, האישה לא מאבדת את תוספת כתובתה.

 


עורך דין גירושין בחיפה, מקצועי ומומחה לענייני משפחה, ישיג תוצאה שהאישה זכאית למלא תוספת כתובתה וזאת במצב דברים שבו, הבעל שרך דרכיו ובגד באשתו. וכאשר הבעל במעשיו הוא זה שגרם לאישה למאוס בו וללכת לדרך הפירוד – האישה זכאית לתוספת הכתובה בסכום שנתבע.


אולם מקום בו, האישה אינה מוכיחה עילת גירושין מוצדקת, עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה, ישיג תוצאה שהאיש פטור מתשלום הכתובה ו/או מתוספת הכתובה.


נשאלת כאן השאלה , מה קורה כאשר האישה תובעת גירושין ובעלה מסכים לגרשה, האם מפסידה תוספת כתובה כתוצאה מתביעתה ?


למקרה לעיל ישנן שתי גישות:


הגישה האחת: אישה שתבעה גירושין בלי עילה מצדקת ובכך גרמה לפירוק הבית והגירושין יצאו ממנה, אינה זכאית לתוספת כתובתה, גם אם בעלה הסכים לגרשה ללא כפיה.


הגישה השנייה: בני זוג המתגרשים בהסכמה, האישה אינה מפסדת עיקר כתובתה ולא את התוספת; אם האישה תובעת מבעלה גירושין והוא נותן גט בהסכמה, יש לה כתובה ותוספת כתובה אף אם לא הוכיחה עילת גירושין; במקום בו כופין או מחייבים את הבעל לגרש מחמת טענת האישה, ואין הוא האשם בדבר החיוב או הכפיה, הרי שיש לה עיקר כתובה ואולם התוספת הפסידה.


ערן דוידי הינו, עורך דין לענייני משפחה וירושה ולרבות עורך דין גירושין בחיפה שיהיה הכי טוב עבורכם ויעניק לכם את הייצוג המשפטי הטוב ביותר.


עורך הדין ערן דוידי, הינו אחד מעורכי הדין הטובים ביותר בדיני משפחה בחיפה ומשרדו נמנה עם עורכי דין מובילים דיני משפחה, ירושה וגירושין בחיפה, התקשרו עכשיו למס': 050-7118243


גירושין הנו תהליך מייגע וקשה נפשית לצדדים, המשפיע באופן ניכר ומהותי על בני הזוג בהמשכם דרכם לאחר הגירושין. במצב דברים שבו יש לבני הזוג ילדים שחווים באופן ישיר את הליך הגירושין ו/או שאחד ההורים מערב את הילדים באופן ישיר בסכסוך המשפחתי הקיים בין בני הזוג, הדבר עלול לגרום נזק כבד לאחד הילדים או לכולם ברמה הנפשית, חברתית, לימודית.


עורך דין גירושין בחיפה מנוסה ומומחה לענייני משפחה בחיפה יסייע לכם לטפל בכל תהליך הגירושין הכולל בתוכו מרכיבים נוספים כגון: חלוקת רכוש, חלוקת כספים, חלוקת זכויות ממקומות עבודה ופנסיוניות, איזון משאבים, פירוק שיתוף, משמורת ילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה, הסכם שלום בית וכדומה.


חשוב מאד לבחור עורך דין גירושין בחיפה, מקצועי, מיומן, אמין, להליך הגירושין, עורך דין העוסק אך ורק בתחום דיני המשפחה אשר זו מומחיותו והינו בעל ידע וראייה מרחבית, אשר יש ביכולתו לקבל עבורכם את ההחלטות הנכונות ביותר ולהשיג עבורכם את התוצאות הטובות ביותר.


מומלץ לבחור בעורך דין גירושין בחיפה אשר הינו מומחה גם בתחומים נוספים הקשורים לענייני משפחה כגון בנושא מקרקעין, צוואות, ירושות וגישור.


הליך גירושין המלווה לאורך כל הדרך בהדרכה, ייעוץ וליווי אישי ומקצועי, יאפשר לכם לעבור את ההליך באופן הטוב ביותר, וכן יאפשר לכם להמשיך לנהל את אורך חייכם, הן בתוך ההליך עצמו והן לאחריו, בביטחון נפשי וכלכלי, עם שלוות נפש וכן לקבל את מלא הזכויות להם הנכם זכאים בכל הנושאים הרלוונטיים במסגרת הגירושין.


הליכים הקשורים לגירושין ולדיני משפחה עלולים לתארך ולהיגרר לתקופה ארוכה ומייגעת, הואיל והליכים בענייני משפחה מכילים בתוכם מרכבים רבים העוסקים בנושאים חשובים ורגישים המשפיעים באופן ניכר ומהותי על חיינו. בכך, מאד חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל להעניק את המידע הדרוש לכם למען התנהלות נכונה בהליך הגירושין.


מחלוקות במשפחה עלולים להגיע לעוצמות רגשיות חזקות העלולים להביא לקבלת החלטות לא הגיוניות, אשר יש בהם כדי לפגוע לרעה ולגרום להרס כלכלי ונפשי לאורך שנים רבות.


להחלטות הקשורות ברכוש, כספים, זכויות סוציאליות, נכסים, עסקים, משמורת ילדים, מזונות, או ירושות ועיזבון יש משקל מכריע על אופן המשך חיי בני הזוג לאחר הגירושין, לכן חשוב שילווה אתכם אך ורק עורך דין גירושין בחיפה מקצועי ואמין.

17/09/2020

עורך דין לענייני משפחה בחיפה ✅

במסגרת הליך גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, הלכה פסוקה היא, כי משנרכש נכס במשותף על ידי בני הזוג בתקופת הנישואין ונרשם במשותף אין מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס. משנרשמה הדירה על שם שני הצדדים, ההנחה היא, שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה שהושלמה, של צד זה לצד האחר.


יחד עם זאת, עורך דין לענייני משפחה בחיפה נדרש פעמים רבות לייצג סוגייה משפטית כאשר, נמכרת דירה שנרכשה טרם הנישואין, מכספים בלעדיים של אחד מבני הזוג והכנסות מכירת הדירה שימשו בפועל לטובת כיסוי משכנתא של דירה משותפת שנרכשה בתקופת הנישואין ורשומה על שם שני הצדדים בחלקים שווים, למעשה כספי מכירת הדירה שנרכשה עובר לנישואין הוטמעה בסל המשפחתי המשותף ובן הזוג שדירתו נמכרה גילה דעתו באופן מובהק לכך שהוא חפץ בשיתוף. מדובר, אפוא, לכאורה, במתנה שהושלמה עם רישום הדירה על שם שני הצדדים.


כמו כן ישנם מקרים במסגרת הליך הגירושין שבו נדרש עורך דין לענייני משפחה בחיפה לדון בטענות של אחד מבני הזוג כי נתן הוא מתנה ( רכושית / כספית ) לבין הזוג השני בתקופת הנישואין אשר התבססה על הטעיה שבבסיסה טענת בגידה. וככלל, קיימות בפסיקה שתי גישות לסוגיית הקשר שבין התנהגות הצדדים לבין זכויותיהם באיזון המשאבים: מחד, מגמה שאינה מוצאת קשר בין התנהגות הצדדים לבין זכויותיהם באיזון המשאבים, ולפיה, אין לאשם התורם של מי מהצדדים לעניין פירוק הנישואין, קשר לאיזון המשאבים ברכוש המשותף. ומאידך מגמה המכירה באפשרות לחזרה מן המתנה בנסיבות מסוימות מכוח הדין הכללי - דיני החוזים והמתנה.


יחד עם זאת במקרה שבו – ניהל אחד מבני הזוג במהלך תקופה ארוכה קשר אינטימי מאחורי גבו של בן הזוג השני ואף בן הזוג הבוגד שכנע את בן הזוג השני למכור את דירתו וזאת בידיעתו שבן הזוג במצב רגשי פגיע ובנוסף סכום מכירת הדירה היה נמוך משמעותית משווי הדירה, כך שנראה שבן הזוג הבוגד הכין לעצמו לקראת גירושין הטבה כלכלית ומיהר במכירת הדירה לפני שייוודע לבן הזוג השני דבר הרומן שניהל – על עורך דין לענייני משפחה בחיפה לטעון בבית המשפט או בבית הדין בהליך הגירושין כי, הדבר מצדיק מתן משקל משמעותי כאשר מבחינה עובדתי בן הזוג ( הנפגע ) לא ידע אודות דבר הקשר האינטימי של בן הזוג הבוגד כאשר בן הזוג הכניס את כספי מכירת דירתו ( מלפני הנישואין ) לתוך הסל המשפחתי המשותף.

כמו כן, על עורך דין לענייני משפחה בחיפה להמשיך ולטעון כי בנסיבות אלו, הרי בן הזוג ( הנפגע ) לא היה מסכים למכירת דירתו והפניית כל פדיון מכירתה להשלמת רכישת דירה משותפת, לו ידע שבן הזוג השני בוגד בו ומקיים קשר אינטימי עם אחר/ת. לפיכך, יש להשיב לבן הזוג ( הנפגע ) מתמורת הדירה המשותפת, את הסכום בו נמכרה דירתו טרם ביצוע איזון המשאבים בין הצדדים. (יצוין כי ניתן היה להגיע לתוצאה זו אף באמצעות שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג).

16/09/2020

עורכי דין גירושין בחיפה ✅

בתביעות שמוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה, במסגרת הליכי גירושין, נדרשים פעמים רבות עורכי דין גירושין בחיפה לייצג בני זוג שנישאו לאחר שחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 (להלן – החוק) נכנס לתקפו. וכאשר בני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון עובר לנישואיהם מחילים עליהם את משטר איזון המשאבים הסטטוטורי. עפ"י המשטר שנוצר בעקבות חקיקת חוק יחסי ממון, במהלך הנישואין נותר כל אחד מבני הזוג הבעלים של נכסיו, זכויותיו וחובותיו ולבן הזוג השני אין בהם חלק. רק עם פקיעת הנישואין קמה לכל אחד מבני הזוג הזכות למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג.


לפני פקיעת הנישואין לא ניתן להסתמך על חזקת שיתוף כללית, אולם באפשרותם של עורכי דין גירושין בחיפה, להוכיח כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף בנכס מסוים. בעת בחינת כוונת שיתוף בנכס ספציפי, נטל הראיה מועבר לכתפי הצד המבקש להוכיח קיומה של אותה כוונה ספציפית על אף שהנכס רשום על שם הצד השני בלבד.


יחד עם זאת, עורכי דין גירושין בחיפה מנוסים ומיומנים, יטענו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כי לא די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף אם היו ממושכים, כדי לקבוע שיתוף מכוח דין כללי ברכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג לבדו. הזכויות אינן מוקנות מכוח הנישואין, ועל הטוען לשיתוף להראות ולהוכיח נסיבות עובדתיות, בנוסף לעצם קיום הנישואין, שמהן ניתן להסיק – מכוח הדין הכללי – הקניית זכויות בנכסים.


כאשר בין הזוג התובע לשיתוף בנכס מסוים שהיה לבין הזוג השני עובר לנישואין והוא לא הוכיח קיומה של חזקת שיתוף ספציפית בנכס הרשום על שם בין הזוג השני, הזכות לאיזון המשאבים טרם גובשה. האיזון ייעשה עם פקיעת הנישואין ובהתאם להוראות החוק.


עורכי דין גירושין בחיפה שהינם מקצועיים מודעים לכך כי, ההסדר שנקבע בסעיף 11 לחוק יחסי ממון, נועד להגן על זכותו של בן הזוג חסר הנכסים ולשמר נכסים וזכויות לבל יוברחו או יועלמו לפני מועד האיזון עתידי. לביהמ"ש לענייני משפחה ניתנו סמכויות מרחיקות לכת לשם שימור זה. ניתן לקבוע שבמסגרת סמכויות אלה נכללת גם האפשרות למנות רו"ח ובוודאי שניתן לאשר צוי מניעה ועיקולים זמניים שהוטלו במהלך ההליכים ולהטיל צווים אחרים


יחד עם זאת, עורכי דין גירושין בחיפה נדרשים במסגרת מתן הייצוג המשפטי בהליך הגירושין בין בני זוג לדון גם בסוגיית מוניטין עסקי, אשר מוכר גם במשפט הישראלי, כנכס וכזכות קניינית ואשר עניין זה נדון בבתי המשפט לענייני משפחה בתייחסות לכל מקרה לגופו.